חותמיסטית מחזור ט"ו, מורה לספרות בעירוני ג' שבחיפה.
בחרתי בחינוך מתוך צורך עמוק להשפיע בעשייה שלי על החברה הישראלית בהווה ובעתיד, כי אני מאמינה שבאמצעות חינוך אפשר לצמצם פערים וליצור חברה צודקת ושוויונית יותר.
עבורי, חינוך בעת הזאת הוא להיות כל הזמן עם עיניים טובות, להעצים ולהאיר את היש.
אני רואה איך ככל שהערך המוסף הופך למרכזי, המשמעות של החינוך מתעצמת במיוחד בתקופות של חוסר וודאות.
אני מאמינה שבכל אדם יש אור שאמור להאיר. השאיפה שלי הוא להגביר את האור הזה בכל תלמיד ותלמידה שאני פוגשת. לפעמים, יש צורך למצוא את הניצוץ הזה ולהדליק אותו מחדש. הכי חשוב לי אף פעם לא לוותר על האנושיות, על היחיד, גם אם הוא כרגע נמצא במקום של ויתור – אני אהיה שם להחזיק עבורו את האפשרי. כאשר תלמידים שמאוד קשה להם ללמוד, לשבת ולכתוב מבחן, מצליחים לעשות זאת, להגיע לציונים טובים ולחוות הצלחה – זו גאווה ושמחה אמיתית על העשייה שלהם.
יש לתלמידים אוצרות מדהימים. אני רואה אותם, מצביעה עליהם ורוצה שהם יראו את זה בעצמם. עם האוצרות הייחודיים האלה, הכול אפשרי בעולם הזה. אני רואה כל תלמיד ומתייחסת לכל תלמיד ותלמידה כעולם ומלואו. הקשר האישי חשוב לי יותר מהכול, כי דרך קשר אמיתי ואמון אפשר ללכת בדרכים משמעותיות.
אני עוסקת המון במחשבה ובשיחות עם עמיתיי ועם התלמידים, מתוך אמונה שהשינוי האמיתי מתחיל כאן – בחינוך, בקשר ובהקשבה.