גל לוי
חותמיסטית מחזור ד', מנהלת בית חינוך אסף בראש העין
"את דרכי בחינוך התחלתי כבר בגיל 22, כך שמעולם לא היה לי זמן לקריירה נוספת – ההוראה והניהול תמיד היו הייעוד שלי. התחלתי כמורה להיסטוריה, מחנכת, רכזת מקצוע, רכזת פדגוגית ומנטורית ללמידה מבוססת פרויקטים (PBL). בהמשך, ניהלתי את חטיבת הביניים הייטק היי בחולון וריכזתי את תוכנית "סודקות את תקרת הזכוכית". המעבר לניהול היה בחירה טבעית עבורי, מתוך ההבנה שזהו אחד התפקידים המשפיעים ביותר על המציאות הישראלית. אני רואה בכך שליחות והזדמנות אמיתית לחולל שינוי ולגעת באופן ישיר בחייהם של תלמידים, בשותפות עם הורים ומורים כאחד.
עבורי, חינוך בעת הזו פירושו להבין שעתיד המדינה מתעצב ממש עכשיו, בין כותלי בתי הספר. באמצעות דרך ערכית ברורה ושאיפה לאחדות, אנחנו זורעים את הזרעים לחברה מתוקנת. במיוחד בימים של אי ודאות ומתיחות ביטחונית, התלמידים זקוקים לנו כמבוגרים משמעותיים שילוו אותם ויהוו עבורם עוגן ומשענת.
בית החינוך צריך להיות בית חם עבור תלמידים ומורים כאחד – מקום שבו כל אחד מרגיש בטוח, שייך ומוגן. כאשר מתקיימת סביבה כזו, מתאפשרת העצמת תחושת מסוגלות, הקניית ידע, פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות והטמעת ערכים של כבוד, אכפתיות ונתינה. זוהי תפיסת עולם שמובילה אותי, משום שכאשר אדם מרגיש אהוב ובטוח, הוא מסוגל ללמוד, לצמוח ולהגשים את הפוטנציאל שלו במלואו.
בבית החינוך אסף מתקיימות מסורות קהילתיות המחזקות את תחושת השייכות והערכים המשותפים. אחת מהן היא חגיגת ט"ו בשבט בקונספט ייחודי, הכוללת סדר ט"ו בשבט, חברותות של הורים וילדים ויריד תחנות מושקע. אירועים כאלה יוצרים חיבור משמעותי בין בית הספר לקהילה, מדגישים את מעורבות ההורים בעשייה החינוכית ומחזקים את שותפותם בתהליכי החינוך והלמידה.
המשמעות של חינוך עמוקה הרבה מעבר להוראת חומרי הלימוד. אישיותו של המורה היא הטקסט שהתלמידים לומדים, והיא זו שתשאיר בהם חותם לכל החיים. התלמידים סופגים מאיתנו לא רק ידע, אלא גם ערכים, התנהגות ודפוסי חשיבה. האחריות שלנו היא להמשיך ללמוד ולהתפתח, לשאוף למצוינות אישית ומקצועית ולהיות אנשים טובים יותר, כאלה שראוי ללמוד מהם.
דמות שהשפיעה על דרכי החינוכית היא רננה אלון ז"ל, שהייתה רכזת הליווי שלי בתוכנית "חותם" בשנתיים הראשונות להוראה. רננה האמינה בי ובמורים הצעירים שסביבה, דחפה אותנו להעמיק, להשתפר, ולשאוף כל הזמן למצוינות חינוכית. מעבר ליסודות ההוראה, היא הנחילה לי תפיסות חינוכיות הומניסטיות שמלוות אותי עד היום. רננה נהרגה בתאונת דרכים והיא חסרה לי מאוד, אך הערכים שהיא השאירה בליבי ממשיכים להוביל אותי בדרכי החינוכית.
להיות מנהלת בית חינוך זו שליחות עצומה ואחריות גדולה. אני חשה זכות גדולה לעמוד לצד תלמידים, מורים והורים במסע החינוכי המשותף שלנו. העתיד בידינו, והוא מתחיל כאן – בכיתה, בבית הספר, ובכל אינטראקציה קטנה של משמעות.
עבורי, חינוך בעת הזו פירושו להבין שעתיד המדינה מתעצב ממש עכשיו, בין כותלי בתי הספר. באמצעות דרך ערכית ברורה ושאיפה לאחדות, אנחנו זורעים את הזרעים לחברה מתוקנת. במיוחד בימים של אי ודאות ומתיחות ביטחונית, התלמידים זקוקים לנו כמבוגרים משמעותיים שילוו אותם ויהוו עבורם עוגן ומשענת.
בית החינוך צריך להיות בית חם עבור תלמידים ומורים כאחד – מקום שבו כל אחד מרגיש בטוח, שייך ומוגן. כאשר מתקיימת סביבה כזו, מתאפשרת העצמת תחושת מסוגלות, הקניית ידע, פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות והטמעת ערכים של כבוד, אכפתיות ונתינה. זוהי תפיסת עולם שמובילה אותי, משום שכאשר אדם מרגיש אהוב ובטוח, הוא מסוגל ללמוד, לצמוח ולהגשים את הפוטנציאל שלו במלואו.
בבית החינוך אסף מתקיימות מסורות קהילתיות המחזקות את תחושת השייכות והערכים המשותפים. אחת מהן היא חגיגת ט"ו בשבט בקונספט ייחודי, הכוללת סדר ט"ו בשבט, חברותות של הורים וילדים ויריד תחנות מושקע. אירועים כאלה יוצרים חיבור משמעותי בין בית הספר לקהילה, מדגישים את מעורבות ההורים בעשייה החינוכית ומחזקים את שותפותם בתהליכי החינוך והלמידה.
המשמעות של חינוך עמוקה הרבה מעבר להוראת חומרי הלימוד. אישיותו של המורה היא הטקסט שהתלמידים לומדים, והיא זו שתשאיר בהם חותם לכל החיים. התלמידים סופגים מאיתנו לא רק ידע, אלא גם ערכים, התנהגות ודפוסי חשיבה. האחריות שלנו היא להמשיך ללמוד ולהתפתח, לשאוף למצוינות אישית ומקצועית ולהיות אנשים טובים יותר, כאלה שראוי ללמוד מהם.
דמות שהשפיעה על דרכי החינוכית היא רננה אלון ז"ל, שהייתה רכזת הליווי שלי בתוכנית "חותם" בשנתיים הראשונות להוראה. רננה האמינה בי ובמורים הצעירים שסביבה, דחפה אותנו להעמיק, להשתפר, ולשאוף כל הזמן למצוינות חינוכית. מעבר ליסודות ההוראה, היא הנחילה לי תפיסות חינוכיות הומניסטיות שמלוות אותי עד היום. רננה נהרגה בתאונת דרכים והיא חסרה לי מאוד, אך הערכים שהיא השאירה בליבי ממשיכים להוביל אותי בדרכי החינוכית.
להיות מנהלת בית חינוך זו שליחות עצומה ואחריות גדולה. אני חשה זכות גדולה לעמוד לצד תלמידים, מורים והורים במסע החינוכי המשותף שלנו. העתיד בידינו, והוא מתחיל כאן – בכיתה, בבית הספר, ובכל אינטראקציה קטנה של משמעות.
Thank you for this great article — it’s rare to find content that’s not only informative but also easy to follow. The way you structured your points made it very engaging to read. I really appreciate the clarity and depth you've added here. It’s clear that a lot of thought and experience went into creating this, and it definitely stands out compared to much of what’s out there. I’ve been exploring similar topics recently and always value perspectives like yours that break down complex ideas into something practical. It's content like this that keeps readers coming back for more. Looking forward to reading more of your work. Keep it up! AILBST