מיקי שומרון, בוגרת חותם נעמי מחזור ד’, מנהלת בית הספר היסודי האזורי גלבוע בית אלפא
כשפוגשים את מיקי, קשה שלא להרגיש שמדובר במנהיגה חינוכית שפועלת מתוך עומק, שקט פנימי ואמונה גדולה. מיקי היא בוגרת חותם נעמי מחזור ד’, והיום מנהלת את בית הספר היסודי האזורי גלבוע בית אלפא – בית ספר מבוסס מיומנויות מיינדפולנס ו SELהפועל בלב קהילה מגוונת ומשתנה.
מהכשרה טיפולית לעמדת השפעה רחבה
“הגעתי ישר מהתואר הראשון”, מספרת מיקי. “למדתי טיפול באומנויות בחינוך, ומשם נכנסתי לעולם ההוראה”. לאורך השנים לימדה בבתי הספר קורצ’אק בקריית שמונה, עלומים בקריית ים וגלבוע בית אלפא. היא שימשה מחנכת כיתה, מורה למדעים, רכזת חברתית ורכזת טיולים – תפקידי עומק שדרכם למדה להכיר את המערכת מבפנים.
על המעבר לניהול היא אומרת בכנות:
“קודם הניהול בחר בי. והיום אני בוחרת בניהול – מתוך תחושת שליחות ואמונה שחינוך ציבורי איכותי הוא המשאב החשוב ביותר של החברה הישראלית. כדי לחולל שינוי אמיתי צריך להגיע למעגלי השפעה רחבים יותר – הצוות והקהילה. ניהול בית ספר הוא עמדה קריטית לעיצוב פני הדור הבא, ובסופו של דבר לעיצוב עתידה וחוסנה של המדינה”.
חינוך כהתרחשות של החיים עצמם
תפיסת העולם החינוכית של מיקי רואה בבית הספר הרבה מעבר למוסד לימודי.
“בעיניי בית ספר הוא מרחב שבו החיים מתרחשים בהווה – עבור הילדים והצוות החינוכי. אלה החיים עצמם, לא רק הכנה לעתיד. התפקיד שלנו הוא לאפשר לתקופה הזו להיות משמעותית ומלאה, ולדשן את הילדים בהזדמנויות לגלות את הכוחות והשאיפות שלהם”.
העשייה הבית-ספרית נשענת על פדגוגיה מתבוננת, מיינדפולנס, חמלה ופיתוח מסוגלות.
“אנחנו מלמדים להתבונן פנימה, לראות את האחר ולמצוא כוחות להתגבר על אתגרים. ילד או מבוגר שרואה את הטוב בעצמו ובאחר – מייצר חברה שראוי לחיות בה”.
שורשי הקהילה- סיירת המתנדבות
אחת היוזמות שמרגשות את מיקי במיוחד היא “סיירת המתנדבות” של בית הספר.
“23 סבתות וסבים שהם הלב הפועם של הקהילה הבית-ספרית. כבר שמונה שנים שהם מתייצבים כאן, בכל מזג אוויר ולמול כל איום. שירה בציבור, טיולים, סיפורים, עבודת אדמה בגינה – הם רק חלק קטן מהעושר שהם מביאים איתם”.
לדבריה: “הנוכחות שלהם מייצרת שינוי מעצם הווייתה והיא שיעור חשוב בחמלה ואנושיות. הרווח ההדדי הוא גדול לאין שיעור והקשר הזה מחזק מאוד את הקהילה”.
ניהול בזמן מלחמה כמעשה של אחריות ותקווה
את אחד הפרקים המורכבים בקריירה שלה חוותה מיקי במהלך המלחמה.
“לנהל בית ספר במלחמה זה מעשה של תקווה ואחריות. זה להתעקש על עתידה של המדינה ולהוכיח שהרוח חזקה מהכול”.
בתקופה זו הקימה וניהלה בית ספר נוסף עבור כ־120 ילדים שפונו מבתיהם, ובמקביל המשיכה לנהל את בית הספר הקיים.
“עשיתי זאת כדי להבטיח יציבות וחוסן לילדים ולקהילה”.
מסר למורות ולמורים
לצוותי החינוך יש למיקי מסר ברור:
“יש לכם את הזכות ואת היכולת לשנות את העולם ואת מסלול החיים של התלמידים. יש לכם גם את החובה לראות כל תלמיד ותלמידה ולעזור להם להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם. וחשוב לי שיידעו- יש לכם גיבוי והערכה עמוקה על העבודה החשובה שאתם עושים”.
חותם כמצפן ערכי
תפיסת חותם מלווה את מיקי לאורך כל הדרך.
“הניהול בעיניי הוא שליחות חברתית. חותם חיזקה בי את הידיעה שיש בי יכולת לקדם שוויון הזדמנויות בפריפריה ולפתח אנשי חינוך מצוינים וערכיים שצומחים מהשטח”.
בבית הספר לומדים יחד ילדי חינוך מיוחד, ילדי פנימייה, ילדים ממרכז הקליטה לצד ילדי קיבוצים ומושבים.
“הדמוגרפיה באזור השתנתה מאוד, והערכים של חותם רלוונטיים יותר מתמיד”.
קהילה מקצועית ותמיכה מתמשכת
מיקי מדגישה את הכוח שבקהילה החותמיסטית:
“זכיתי לשותפים חותמיסטים לאורך כל הדרך- מההוראה ועד כיסא המנהלת. היום, במיוחד, יש משמעות אדירה לידיעה שיש קהילת מנהלים ויש מי שתומך בי. יש בעלי תפקידים בחותם וחברים משמעותיים שהם חלק מחיי המקצועיים ואני מודה על כך”
בצוות בית הספר עצמו פועלים חותמיסטים נוספים וזה כח עצום, ויש אף תלמידים שהם ילדיהם של בוגרי חותם – מעגל שממשיך ומתרחב.
דמות השראה ומבט קדימה
דמות ההשראה המרכזית עבורה היא שיר שבת ספיר, המנהלת שקיבלה אותה לגלבוע בית אלפא.
“היא ריפאה את היחסים שלי עם המערכת ונטעה בי מחדש אמון בחינוך הציבורי. היא לימדה אותי שמנהיגות אמיתית היא היכולת להצמיח אנשים – קטנים וגדולים כאחד. היא זו שדחפה אותי לקפוץ למים העמוקים של הניהול ולהחליף אותה אחרי שנה בבית הספר”.
ולילדים עצמם, מיקי מבקשת לומר:
“אתם הדבר היקר ביותר שיש לנו, אתם התקווה שלנו. אנחנו המבוגרים צועדים לצידכם, צועדים לצידכם ונעזור לכם בכל מה שיידרש. אני שמחה לבשר לכם בלב שלם ומלא ביטחון שיש סביבכם צוות חינוכי מופלא עם רצון גדול לקחת חלק במשימה הכל כך חשובה הזו”.
הסיפור של מיקי הוא עדות לכוחו של חינוך ציבורי ערכי, קהילתי ואמיץ, כזה שמביט למציאות בעיניים, ובוחר בכל יום מחדש בתקווה.
ראיון עם מיקי שומרון, בוגרת חותם נעמי מחזור ד’, מנהלת בית הספר היסודי האזורי גלבוע בית אלפא
כשפוגשים את מיקי, קשה שלא להרגיש שמדובר במנהיגה חינוכית שפועלת מתוך עומק, שקט פנימי ואמונה גדולה. מיקי היא בוגרת חותם נעמי מחזור ד’, והיום מנהלת את בית הספר היסודי האזורי גלבוע בית אלפא – בית ספר מבוסס מיומנויות מיינדפולנס ו SELהפועל בלב קהילה מגוונת ומשתנה.
מהכשרה טיפולית לעמדת השפעה רחבה
“הגעתי ישר מהתואר הראשון”, מספרת מיקי. “למדתי טיפול באומנויות בחינוך, ומשם נכנסתי לעולם ההוראה”. לאורך השנים לימדה בבתי הספר קורצ’אק בקריית שמונה, עלומים בקריית ים וגלבוע בית אלפא. היא שימשה מחנכת כיתה, מורה למדעים, רכזת חברתית ורכזת טיולים – תפקידי עומק שדרכם למדה להכיר את המערכת מבפנים.
על המעבר לניהול היא אומרת בכנות:
“קודם הניהול בחר בי. והיום אני בוחרת בניהול – מתוך תחושת שליחות ואמונה שחינוך ציבורי איכותי הוא המשאב החשוב ביותר של החברה הישראלית. כדי לחולל שינוי אמיתי צריך להגיע למעגלי השפעה רחבים יותר – הצוות והקהילה. ניהול בית ספר הוא עמדה קריטית לעיצוב פני הדור הבא, ובסופו של דבר לעיצוב עתידה וחוסנה של המדינה”.
חינוך כהתרחשות של החיים עצמם
תפיסת העולם החינוכית של מיקי רואה בבית הספר הרבה מעבר למוסד לימודי.
“בעיניי בית ספר הוא מרחב שבו החיים מתרחשים בהווה – עבור הילדים והצוות החינוכי. אלה החיים עצמם, לא רק הכנה לעתיד. התפקיד שלנו הוא לאפשר לתקופה הזו להיות משמעותית ומלאה, ולדשן את הילדים בהזדמנויות לגלות את הכוחות והשאיפות שלהם”.
העשייה הבית-ספרית נשענת על פדגוגיה מתבוננת, מיינדפולנס, חמלה ופיתוח מסוגלות.
“אנחנו מלמדים להתבונן פנימה, לראות את האחר ולמצוא כוחות להתגבר על אתגרים. ילד או מבוגר שרואה את הטוב בעצמו ובאחר – מייצר חברה שראוי לחיות בה”.
שורשי הקהילה- סיירת המתנדבות
אחת היוזמות שמרגשות את מיקי במיוחד היא “סיירת המתנדבות” של בית הספר.
“23 סבתות וסבים שהם הלב הפועם של הקהילה הבית-ספרית. כבר שמונה שנים שהם מתייצבים כאן, בכל מזג אוויר ולמול כל איום. שירה בציבור, טיולים, סיפורים, עבודת אדמה בגינה – הם רק חלק קטן מהעושר שהם מביאים איתם”.
לדבריה: “הנוכחות שלהם מייצרת שינוי מעצם הווייתה והיא שיעור חשוב בחמלה ואנושיות. הרווח ההדדי הוא גדול לאין שיעור והקשר הזה מחזק מאוד את הקהילה”.
ניהול בזמן מלחמה כמעשה של אחריות ותקווה
את אחד הפרקים המורכבים בקריירה שלה חוותה מיקי במהלך המלחמה.
“לנהל בית ספר במלחמה זה מעשה של תקווה ואחריות. זה להתעקש על עתידה של המדינה ולהוכיח שהרוח חזקה מהכול”.
בתקופה זו הקימה וניהלה בית ספר נוסף עבור כ־120 ילדים שפונו מבתיהם, ובמקביל המשיכה לנהל את בית הספר הקיים.
“עשיתי זאת כדי להבטיח יציבות וחוסן לילדים ולקהילה”.
מסר למורות ולמורים
לצוותי החינוך יש למיקי מסר ברור:
“יש לכם את הזכות ואת היכולת לשנות את העולם ואת מסלול החיים של התלמידים. יש לכם גם את החובה לראות כל תלמיד ותלמידה ולעזור להם להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם. וחשוב לי שיידעו- יש לכם גיבוי והערכה עמוקה על העבודה החשובה שאתם עושים”.
חותם כמצפן ערכי
תפיסת חותם מלווה את מיקי לאורך כל הדרך.
“הניהול בעיניי הוא שליחות חברתית. חותם חיזקה בי את הידיעה שיש בי יכולת לקדם שוויון הזדמנויות בפריפריה ולפתח אנשי חינוך מצוינים וערכיים שצומחים מהשטח”.
בבית הספר לומדים יחד ילדי חינוך מיוחד, ילדי פנימייה, ילדים ממרכז הקליטה לצד ילדי קיבוצים ומושבים.
“הדמוגרפיה באזור השתנתה מאוד, והערכים של חותם רלוונטיים יותר מתמיד”.
קהילה מקצועית ותמיכה מתמשכת
מיקי מדגישה את הכוח שבקהילה החותמיסטית:
“זכיתי לשותפים חותמיסטים לאורך כל הדרך- מההוראה ועד כיסא המנהלת. היום, במיוחד, יש משמעות אדירה לידיעה שיש קהילת מנהלים ויש מי שתומך בי. יש בעלי תפקידים בחותם וחברים משמעותיים שהם חלק מחיי המקצועיים ואני מודה על כך”
בצוות בית הספר עצמו פועלים חותמיסטים נוספים וזה כח עצום, ויש אף תלמידים שהם ילדיהם של בוגרי חותם – מעגל שממשיך ומתרחב.
דמות השראה ומבט קדימה
דמות ההשראה המרכזית עבורה היא שיר שבת ספיר, המנהלת שקיבלה אותה לגלבוע בית אלפא.
“היא ריפאה את היחסים שלי עם המערכת ונטעה בי מחדש אמון בחינוך הציבורי. היא לימדה אותי שמנהיגות אמיתית היא היכולת להצמיח אנשים – קטנים וגדולים כאחד. היא זו שדחפה אותי לקפוץ למים העמוקים של הניהול ולהחליף אותה אחרי שנה בבית הספר”.
ולילדים עצמם, מיקי מבקשת לומר:
“אתם הדבר היקר ביותר שיש לנו, אתם התקווה שלנו. אנחנו המבוגרים צועדים לצידכם, צועדים לצידכם ונעזור לכם בכל מה שיידרש. אני שמחה לבשר לכם בלב שלם ומלא ביטחון שיש סביבכם צוות חינוכי מופלא עם רצון גדול לקחת חלק במשימה הכל כך חשובה הזו”.
הסיפור של מיקי הוא עדות לכוחו של חינוך ציבורי ערכי, קהילתי ואמיץ, כזה שמביט למציאות בעיניים, ובוחר בכל יום מחדש בתקווה.