search
Offline

אפרת דייוויס

חותמיסטית ממחזור ט"ו, בעלת תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני ולימודי תעודה בלימודי צרפת, באוניברסיטת הסורבון ובאוניברסיטת סן-דני שבפריז. מורה לשון ועברית, בשנה הקרובה תחנך כיתה ותרכז אולפן עולים, בבית הספר המכליל 'אלוני יצחק'.

שווה לי לקום בבוקר כדי: להתרגש כל פעם מחדש. אם זה מכתיבה יפה של תלמיד שנותן לי הצצה לעולמו הפנימי, או מעולה חדש שאוזר אומץ ומציג בעברית בפני הכיתה. אני בעיקר מתרגשת כשנוצר חיבור וקשר אישי עם תלמידים, ולגלות, בכל פעם מחדש, שמה שגורם לקסם הזה לקרות, מסתכם בכך שמסתכלים עליהם בעין טובה.

למה באתי לחותם: ראיתי בחותם הזדמנות להיות חלק מקבוצה איכותית וערכית של אנשים שבחרו לעסוק בחינוך מתוך שליחות וכוונה אמיתית לגעת בלבבות ולעשות טוב. בחותם קיבלתי כלים איך להפוך את הערכים שלי למעשים, ואת הרצון לשנות – למציאות.

הרגע הכי מרגש שהיה לי בכיתה: יוזמה של תלמידיי, נערים ונערות פליטי מלחמה מאוקראינה, לצלם סרטון תמיכה במשפחת ביבס ולהפריח בלונים כתומים לזכרם. הסרטון הגיע לידי המשפחה והדבר היווה עוד צעד משמעותי להשתלבות של התלמידים בארץ ובחברה הישראלית, בייחוד בתקופת מלחמה.

הרגע הכי מצחיק: באחד באפריל, אמרתי לכיתת העולים שלי שמשרד החינוך יצא בדרישה להוסיף לבגרות בלשון גם לימודי ערבית בסיסית. מיד התחלתי ללמד אותם מילים בערבית, ביקשתי שיחזרו אחרי ודייקתי את המבטא שלהם. הם היו המומים שעליהם ללמוד שפה נוספת. אחרי מספר דקות הם 'עלו' עלי ופרצו בצחוק, מלווה בתחושת הקלה גדולה…

משפט בלתי נשכח שתלמיד/ה אמר/ה לי: תלמיד עולה חדש הסביר לי שלמד את המושג 'שליח מצווה' ביהדות ואז אמר לי: "את שליחת המצווה שלנו. תודה על הכל".

הדבר הכי חשוב שגיליתי על עצמי: שהוראה מתקשרת עבורי להורות וליתר דיוק לחוויית האמהות שלי לארבעת ילדיי. לכן, אני מוצאת את עצמי מחנכת, דואגת, מכווינה, מציבה גבולות כשצריך, אבל מעל הכל ובראש ובראשונה, מעניקה אהבה ללא תנאי, ממש כאילו תלמידיי היו ילדיי.

החותמיסט/ית שהכי עזר לי: שחר איתן, שותפי למסע בחותם ובאלוני יצחק. שחר תמיד מפרגן, תומך ומעודד גם כשאני קצת קשה עם עצמי.

העצה הכי טובה שהייתי נותן לעצמי לפני שהצטרפתי לחותם: זה לא ספרינט. את יוצאת למרתון. נשמי עמוק, עצרי לפעמים כדי להנות מהדרך, האמיני בעצמך והפירות המתוקים לא יאחרו להגיע.

בעוד חמש שנים : אני מדמיינת את עצמי, עומדת גאה ונרגשת, בטקס סיום קורס קצינים של אחד מתלמידיי העולים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *