יוני הר כרמל: היבטים המשפטיים של טכנולוגיות החינוך החדשות

יוני הינו חותמיסט ממחזור ג'. לאחר שעבד כמורה בביה"ס שיפמן בטירת הכרמל , חזר למקצוע הראשוני שלו כעורך דין ונמצא בעיצומה של כתיבת עבודת הדוקטורט בו הוא משלב את תחום החינוך עם תחום המשפטים. הפרוייקט של יוני עוסק בהיבטים המשפטיים של טכנולוגיות החינוך החדשות: בשנים האחרונות, בעקבות התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, מערכת החינוך עוברת שינוי. הכיתות הופכות למקוונות עם טכנולוגיה חדשה- ספרים דיגיטליים, לפטופים, טאבלטים. זה רק עניין של זמן עד שלא יהיו ספרים בכלל והמורה ינהל את השיעור גם מרחוק וגם בכיתה, הלמידה תהיה מואמת לפי הצרכים של כל תלמיד.

בתוך הרפורמות הללו עולות שאלות משפטיות רבות אשר יש לתת להן מענה:

  • פרטיות של תלמידים ויכולתה של הטכנולוגיה לפגוע בפרטיות זו 
  • שאלות של זכויות יוצרים - המערכת היא חיבור של הרבה אובייקטי למידה שאפשר לשנות אותם. זה לימוד, תרגיל ומבחן ביחד ובתוך זה אפשר לשנות את הסדר, להוסיף הערות וכאן יש בעיה של זכויות יוצרים ושאלות כגון עד כמה המורה יכול להוסיף תרגילים משלו פנימה? 
  • יש רגולציה קפדנית לגבי איזה ספרי לימוד יכנסו למערכת, האם הרגולציה מתאימה למציאות החדשה?

מתוך ניסיונו של יוני כמורה וניסיונו כעורך דין הוא חוקר ולומד את התחום על מנת לתת את התשובות לכל השאלות הללו ולעזור לשלב את הטכנולוגיה בפדגוגיה, תוך שמירה על היתרונות והימנעות מהחסרונות.  בין היתר, יוני מניח כי המדיניות הקיימת עדיין נשענת על הנחות יסוד של עולם הדפוס, וכי יש צורך לגבש כללים משפטיים כדי שהטכנולוגיה תעצים את הלמידה ותקנה לכל תלמיד אפשרות ליהנות מאמצעי לימוד איכותיים ונגישים.

איך הגעת לחותם?

שמעתי על חותם דרך חברה שניסתה להתקבל גם, אחרי ההתמחות בעריכת דין. הבנתי שמדובר בפרויקט משמעותי. ניסיתי את מזלי והצלחתי!

למה החלטת להיות מורה?

חיפשתי משהו שיש בו משמעות. לא הרגשתי שלעשות כסף זה משמעותי. חיפשתי עבודה שיש בה חופש עשייה וחופש אישי, יכולת להתפתח. בנוסף, אני נצר לשושלת מורים, סבא שלי היה סגן מנהל, אימי מורה.

מה חותם נתנה לך?

הדבר הכי חשוב שחותם נתנה לי זה את אשתי (וכמובן, את הבת שלי)- הכרנו בהכשרה וכיום היא מלמדת בביה"ס שאני למדתי בו בתיכון. בנוסף זכיתי להכיר אנשים מעניינים, עם אידיאלים, חברים טובים. הכרתי אנשים שחשוב להם, שמוכנים לוותר על הרבה כדי להשקיע את הזמן בחינוך שהוא לא תמיד מתגמל מבחינה כספית או מבחינת ההערכה. ההערכה למורים עדיין לא מספקת, אין טפיחה על השכם כמו בסגירת עסקה, זו עבודה צנועה. העבודה כמורה הראתה לי מציאות שהייתי מודע אליה אבל לא מספיק. יכולתי לראות את הפערים ואת הצורך לצמצם אתם. זה משהו שהוא ידוע אבל לא מחודד, הצורך לתת שיוויון הזדמנויות שיהיה טוב גם להם וגם לכולנו.

ספר על תחילת הדרך

הכניסה שלי לבית הספר הייתה קלה יחסית. הכרתי את הסגנון של התלמידים, גדלתי בחיפה ואני מכיר את טירה, גדלתי לא רחוק משם. לשמחתי, לא היו לי חלק מהקשיים ששמעתי שלמורים אחרים יש. די מהר השיעורים עברו יפה והאינטראקציה עם התלמידים הייתה טובה, עד היום אני בקשר איתם. גם עם המורים היה טוב. לא שפוט למורה צעיר להכנס לחדר מורים אבל היינו חמישה חותמיסטים, כך שהייתה לנו רשת תמיכה של אנשים שמבינים אותך ומדברים את השפה שלך. האידיאולוגיה הייתה עדיין טרייה בנו ויכולנו להרים אחד את השני.

באילו אתגרים נתקלים בעבודה?

האתגר הכי גדול בעיני הוא לעמוד מול כיתה בהתחלה. להתחיל להבין שאתה עומד מול קבוצה של תלמידים שצריך למשוך את תשומת ליבם ולעניין אותם. להכיר את החומר ממש טוב על מנת להצליח להעביר שיעור. בנוסף, בגלל שלימדתי אזרחות, הייתי צריך להימנע ולהביע את הדעות שלי כדי שהתלמידים יוכלו לגבש דעות בעצמם שמבוססות על הידע שהערבתי אליהם. קושי נוסף הוא לייצר נתק בין העניין החברותי לעניין הסמכותי. היו לעיתים טשטושי גבולות, זה סוג תלמידים שחייב להיות טיפה חבר, הם חייבים להרגיש קשר אישי אחרת אין להם מוטיבציה. הציונים זה לא מה שגורם להם להגיע לשיעור או ללמוד, כדי שהם באמת יהיו מעורבים צריך לתת הרגשה חברית.

מה החלום ? לאיזה מציאות חינוכית שואפים?

החזון הגדול הוא "לא משנה מאיפה באת ומאיזו משפחה מגיע לך לקבל חינוך טוב ואיכותי שיאפשר לך למממש את הפוטנציאל והשאיפות של כל תלמיד". כדי שזה יקרה החותמיסטים צריכים להתברג בתפקידי הנהלה בהם הם באמת יכולים לשנות מציאות, בפועל זה קורה ואני מקווה שבעתיד נראה יותר ויותר חותמיסטים בתפקיד מפתח של ביצוע ועיצוב מדיניות.